מזונות אישה ומזונות ילדים

בדיני המשפחה קיימים שני סוגים עיקריים של מזונות: מזונות אישה ומזונות ילדים.

למרות שהמונח “מזונות” משותף לשניהם, מדובר בשני תחומים שונים במהותם. המקור המשפטי שונה, אופן החישוב שונה, השיקולים שונים, וגם התוצאה הכספית עשויה להיות שונה לחלוטין.

מזונות אישה נובעים ממערכת היחסים שבין בעל לאשתו כל עוד הצדדים נשואים. מזונות ילדים, לעומת זאת, נועדו להבטיח את צורכי הקטינים, תוך בחינת גיל הילדים, צורכיהם, הכנסות ההורים, זמני השהות והיכולת הכלכלית של כל אחד מן ההורים.

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתחום מזונות הילדים, בעיקר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, והמגמה כיום היא בחינה מאוזנת ומעשית יותר של התא המשפחתי כולו.

מזונות האישה

הכלל הבסיסי בדין העברי הוא כי אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה כל עוד הצדדים נשואים. חובה זו חלה, ככלל, גם אם בני הזוג חיים בנפרד, כל עוד הנישואין לא הסתיימו בגט.

מדובר בחובה שמקורה בדין האישי, והיא חלה על בני זוג יהודים שנישאו כדין. יחד עם זאת, הזכות למזונות אישה אינה מוחלטת. קיימים מקרים שבהם אישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות, למשל במקרה של עזיבה בלתי מוצדקת של הבית, סירוב בלתי מוצדק לקיום חיי נישואין, קשר זוגי עם אחר, סירוב להתגרש חרף פסק דין המחייב בגירושין, או נסיבות אחרות המוכרות בדין.

בפועל, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו: התנהלות הצדדים, רמת החיים, הכנסותיהם, צורכי האישה והמסגרת המשפטית שבה מתברר ההליך.

איך נקבע סכום המזונות?

ישנם מספר עקרונות מרכזיים בקביעת גובה מזונות האישה.

1.

צורכי האישה

בית המשפט או בית הדין בוחן את צורכי האישה בפועל: מזון, מגורים, אחזקת בית, ביגוד, הנעלה, צרכים רפואיים, רכב, תקשורת, תרבות, בילוי והוצאות נוספות בהתאם לרמת החיים שנהגה בתקופת הנישואין.

העיקרון המרכזי הוא כי האישה זכאית, ככל הניתן, להמשיך ולחיות ברמת חיים דומה לזו שהייתה נהוגה לפני פרוץ הסכסוך. לכן יש חשיבות רבה להצגת ראיות באשר לרמת החיים: דפי חשבון, כרטיסי אשראי, הוצאות שוטפות, נסיעות, רכבים, נכסים וכל נתון המלמד כיצד חיו בני הזוג בפועל.

2.

הכנסות הבעל

מזונות האישה נגזרים גם מהכנסות הבעל, רכושו, רמת חייו ופוטנציאל ההשתכרות שלו. לא תמיד די בתלוש השכר הפורמלי. במקרים המתאימים ייבחנו גם הכנסות מעסק, חברות, דיבידנדים, דמי שכירות, משיכות בעלים, הטבות, נכסים ורמת חיים שאינה תואמת את ההכנסה המדווחת.

השאלה האמיתית אינה רק מה הבעל מצהיר שהוא מרוויח, אלא מהי יכולתו הכלכלית בפועל.

3.

הכנסות האישה

אם האישה עובדת ומשתכרת, הכנסתה תובא בחשבון ועשויה להפחית את סכום המזונות, ולעיתים אף להביא לכך שלא ייפסקו לה מזונות כלל.

בעבר הודגש כי אישה אינה חייבת לצאת לעבוד כדי להפחית את חיוב הבעל. כלל זה עדיין קיים, אך כיום ניכרת בחינה מעשית יותר. כאשר מדובר באישה שעבדה לאורך השנים, בעלת מקצוע, או מי שהפסיקה לעבוד בסמוך להליך ללא הסבר מספק, עשויה הערכאה המשפטית לבחון גם את פוטנציאל ההשתכרות שלה.

4.

רכוש האישה

ככלל, אישה אינה חייבת למכור נכסים או לממש רכוש אישי כדי לממן את מחייתה. עם זאת, הכנסות שמתקבלות מרכוש, כגון דמי שכירות, ריבית או דיבידנדים, עשויות להילקח בחשבון בקביעת שיעור המזונות.

באיזו ערכאה כדאי לתבוע מזונות?

התשובה תלויה בנסיבות המקרה, בזהות הצדדים, במטרות ההליך ובאסטרטגיה המשפטית.

במזונות אישה ניתן להתדיין, בהתאם לכללי הסמכות, הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. לעיתים בית הדין הרבני יתאים יותר, במיוחד כאשר עומדות על הפרק שאלות של שלום בית, כתובה, מדור ספציפי או טענות מן הדין האישי. במקרים אחרים, בית המשפט לענייני משפחה עשוי להיות הערכאה המתאימה יותר, בעיקר כאשר נדרש בירור כלכלי רחב, גילוי מסמכים או פסיקת מזונות זמניים.

במזונות ילדים שאלת הסמכות מורכבת יותר, שכן הפסיקה מדגישה כי מזונות הילדים הם זכות עצמאית של הקטינים. לכן אין להסתפק בשאלה הטכנית היכן הוגש ההליך, אלא יש לבחון בזהירות את נסיבות המקרה ואת טובת הילדים.

בחירת הערכאה עשויה להשפיע על קצב ההליך, היקף הגילוי הכלכלי, מתן סעדים זמניים, אופן בחינת ההכנסות והגישה הכוללת לניהול הסכסוך.

כמה משלמים במזונות לאישה?

1.

אין סכום קבוע.

גובה מזונות האישה תלוי ברמת החיים, בצורכי האישה, ביכולת הכלכלית של הבעל, בהכנסות האישה, במשך הנישואין, בהתנהלות הצדדים ובראיות שיוצגו.

במקרים מסוימים ייפסקו מזונות בסכומים משמעותיים. במקרים אחרים, כאשר האישה משתכרת היטב או כאשר מתקיימות נסיבות השוללות את זכאותה, ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל.

לכן, תביעת מזונות אישה אינה רק חישוב מספרי. מדובר בהליך ראייתי ואסטרטגי, שבו הצגה נכונה של הנתונים יכולה להשפיע באופן ממשי על התוצאה.

2.

מזונות ילדים

מזונות ילדים הם אחד הנושאים המרכזיים והרגישים ביותר בהליכי גירושין.

בעבר נקודת המוצא הייתה כי האב הוא החייב העיקרי במזונות ילדיו, בעיקר בצרכים ההכרחיים. אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי, במיוחד ביחס לילדים מעל גיל 6, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע”מ 919/15.

המגמה כיום היא לבחון את צורכי הילדים לצד הכנסות שני ההורים, זמני השהות, הוצאות המדור והיכולת הכלכלית בפועל של כל אחד מהם. השאלה אינה עוד רק “כמה האב ישלם”, אלא כיצד מחלקים באופן נכון, מאוזן וצודק את נטל גידול הילדים בין שני ההורים.

איך יחושבו המזונות?

חישוב מזונות ילדים מבוסס על מספר רכיבים עיקריים.

1.

גיל הילדים

קיימת הבחנה חשובה בין ילדים מתחת לגיל 6 לבין ילדים מעל גיל 6.

ביחס לילדים מתחת לגיל 6, הדין האישי עדיין מטיל על האב חובה מוגברת לשאת בצרכים ההכרחיים של הקטינים. יחד עם זאת, גם במקרים אלה בתי המשפט בוחנים כיום את התמונה הכוללת, לרבות זמני השהות, הכנסות הצדדים והוצאות שכל הורה נושא בהן בפועל.

ביחס לילדים מעל גיל 6, חלה המגמה שנקבעה בפסיקה, ולפיה יש להתחשב ביכולת הכלכלית היחסית של שני ההורים ובחלוקת זמני השהות. ככל שהכנסות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, עשוי הדבר להשפיע באופן משמעותי על סכום המזונות.

2.

צורכי הילדים

תחילה יש לקבוע מהם צורכי הילדים: מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך, בריאות, היגיינה, תקשורת, חוגים, שיעורים פרטיים, נסיעות, בילויים והוצאות נוספות בהתאם לרמת החיים של המשפחה.

מקובל להבחין בין הוצאות תלויות שהות, כגון מזון והוצאות יומיומיות בבית שבו שוהה הילד, לבין הוצאות שאינן תלויות שהות, כגון חינוך, בריאות, חוגים והוצאות חריגות.

3.

מדור ואחזקת מדור

רכיב המדור כולל את חלקם של הילדים בעלות המגורים ואחזקתם. בעבר נהגו לחשב רכיב זה באחוזים קבועים יחסית. כיום קיימת נטייה לבחון את ההוצאה בפועל ואת העובדה שבמקרים רבים שני ההורים נדרשים להחזיק בית מתאים לילדים.

כאשר זמני השהות רחבים או שווים, בית המשפט עשוי להביא בחשבון כי כל אחד מן ההורים נושא בעלויות מגורים, חדרים, ציוד והוצאות בית שוטפות עבור הילדים.

4.

הכנסות שני ההורים

אחד השינויים המרכזיים בפסיקה הוא בחינת ההכנסות והיכולות הכלכליות של שני ההורים, ולא רק של האב.

בית המשפט יבחן שכר, הכנסות מעסק, נכסים מניבים, הטבות, פוטנציאל השתכרות ולעיתים גם רמת חיים שאינה תואמת את ההכנסה המדווחת. המטרה היא להגיע לתמונה כלכלית אמיתית ומאוזנת.

5.

זמני השהות

זמני השהות הפכו לשיקול מרכזי בקביעת המזונות.

כאשר הילדים שוהים בעיקר אצל הורה אחד, אותו הורה נושא בחלק גדול יותר מההוצאות היומיומיות. כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך, כל הורה נושא בחלק משמעותי מהוצאות הילדים בעת שהותם אצלו, והדבר עשוי להפחית את סכום המזונות או לשנות את מנגנון התשלום.

6.

מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה

בעבר היה מקובל להבחין בין מזונות הכרחיים לבין מזונות מדין צדקה.

מזונות הכרחיים כוללים את הצרכים הבסיסיים של הילד: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, חינוך בסיסי ובריאות בסיסית.

מזונות מדין צדקה כוללים הוצאות שמעבר לצרכים הבסיסיים, כגון חוגים, העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, מתנות, חופשות והוצאות נוספות התלויות ברמת החיים של המשפחה.

הבחנה זו עדיין קיימת, אך לאחר בע”מ 919/15, ביחס לילדים מעל גיל 6, בתי המשפט בוחנים את השתתפות שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית ולזמני השהות.

כמה משלמים במזונות ילדים?

אין סכום אחיד.

גובה המזונות תלוי במספר הילדים, גילם, צורכיהם, רמת החיים, הכנסות ההורים, זמני השהות, הוצאות המדור והוצאות החינוך והבריאות.

במקרים שבהם קיימים פערי הכנסה משמעותיים, ייתכן שייפסק חיוב חודשי גם כאשר זמני השהות רחבים. לעומת זאת, כאשר זמני השהות שווים והכנסות ההורים דומות, ייתכן שהחיוב החודשי יהיה נמוך יותר, ולעיתים ייקבע מנגנון של חלוקה ישירה בהוצאות הילדים.

לכן, חישוב מזונות ילדים אינו פעולה טכנית בלבד. מדובר בשילוב של דין, ראיות, כלכלה, הורות והצגת תמונה משפחתית מלאה.

חשיבות ההכנה להליך מזונות

אין סכום אחיד.

בתביעות מזונות יש חשיבות מכרעת להכנה מוקדמת.

יש לאסוף תלושי שכר, דפי חשבון, פירוט כרטיסי אשראי, דוחות עסקיים, אישורי רואה חשבון, אסמכתאות על משכנתה או שכירות, הוצאות חינוך, בריאות, חוגים, טיפולים וכל מסמך המלמד על רמת החיים והיכולת הכלכלית של הצדדים.

הצגה חלקית או לא מדויקת של הנתונים עלולה להוביל לתוצאה שאינה משקפת את המציאות. לעומת זאת, הצגה מסודרת, עניינית ומשכנעת של התמונה הכלכלית יכולה להשפיע באופן ממשי על גובה המזונות שייפסקו.

לסיכום

דיני המזונות בישראל עוברים בשנים האחרונות שינוי משמעותי.
מזונות אישה עדיין נשענים על הדין האישי ועל חובת הבעל כלפי אשתו כל עוד הצדדים נשואים, אך גם בתחום זה נבחנים כיום בפועל הכנסות, יכולת כלכלית, רמת חיים והתנהלות הצדדים.

מזונות ילדים עברו שינוי עמוק יותר. הפסיקה העדכנית מבקשת להתאים את החיוב למציאות המשפחתית המודרנית: שני הורים פעילים, זמני שהות רחבים יותר, בחינת הכנסות שני הצדדים ושאיפה להבטיח לילדים יציבות ורווחה בשני הבתים.

בסופו של דבר, מזונות אינם רק מספר. הם תוצאה של בחינה משפטית, כלכלית ומשפחתית כוללת.

אם הגעתם לשלב שבו יש לדון במזונות אישה או מזונות ילדים, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, מדויק ואסטרטגי כבר בתחילת הדרך. ניהול נכון של ההליך, איסוף ראיות מתאים והצגת הדברים באופן נכון עשויים להשפיע באופן משמעותי על התוצאה.

מאמרים נוספים